יורש שהכרתי בתחילת הדרך של גלריה טל, שהוקמה בשנת 2002, היה יורש גורם חשוב
בתמיכה מקצועית בנושאי אמנות. לצד צוות של אמניות שפעלו וסייעו לגלריה, היה המשוב של יורש
חשוב, גושפנקא לתערוכות שהוקמו בגלריה. הוא היה מבחינתנו ה"פרופסור", הגורם המקצועי המוסמך, הסמכות
שחיפשנו. המפגש עם יורש היה תמיד מרתק, בנועם הליכות הוא הציע ונתן עצות מקצועיות
משמעותיות. הוא עשה זאת בנדיבות גדולה,
ברצון להדריך וללמד ותמיד בהומור. ניסיונו הרב והפרספקטיבה שהביא לדיון, מתוך
ראיית "התמונה הגדולה", השפיעו רבות על המבט האוצרותי שלי. באותה תקופה התלבטתי בשאלות איך
נדע לבחור אמנים, איך לשפוט עבודת אמנות, האם היא משמעותית. התשובות שאני זוכרת
ומוקירה עד היום: לבחון מי היוצר, מה המוטיבציה שלו לעבודה, עד כמה היא נוצרה
מתוך מאמץ, האם יש ביצירה מיומנות מיוחדת, mastershipייחודי בהכנתה, וחשוב מכל הרעיון,
"הרעיון המוביל ולא רק אסתטיקה...יי יסודות ועקרונות
שלמדתי מיורש ליוו אותי בעשרים שנות פעילות הגלריה וגם בפרויקטים במסגרת לימודי
מוזיאולוגיה ולימודים במשך השנים. יורש היה שם עבורי קול של תבונה ותובנה. יורש ליווה את אמני הכפר, היה
חלק מצוות אמנים ויוצרים כפר ורדים, והתנהל בצנעה וללא יוהרה למרות הניסיון הרב
שלו. כשפנו אליו
הוא נרתם למשימה, למשל בעיצוב סמל אמני הכפר. בהתנגדות הציבורית להקמת קניון הביא
את הסיסמא "קניון בכפר דבר מיותר"! בקבוצת האמנים יש שהכירו את יורש עוד מתקופת
לימודיו בבצלאל, ויש שהכירו אותו כמנהל יחידת האנימציה. מקצת האמנים כתבו
על היכרותם את יורש, האדם, החבר ומקור ההשראה. אביגיל בת זוגו, שותפתו לחיים
וליצירה, לקחה חלק כ"מבקרת" ראשונה ובעלת דעה, בשקט ובשלוות נפש אופיינית,
תומכת ומשפיעה על יצירתו. בתערוכה שלו בגלריה טל בשנת 2007, ישראל שלי, את צוחה או בוחקת? היא הייתה מאד
דומיננטית, ברעיונותיה לעיצוב הצבת התערוכה, בקפדנות, תוך הכרה מעמיקה של יצירתו. אביגיל לא רק
הרעייה הנאמנה השולחת צנצנת ריבה מעשה ידיה, או מכבדת בעוגיות נפלאות שהיא אופה, היא עצמה אמנית,
בוגרת בצלאל, פיתחה קריירה משל עצמה, בציורים איקוניים, בשפה אמנותית ייחודית
ומובחנת. ציוריה והדפסיה תלויים בבתים של מפורסמים ואוהדים בכל הארץ. באחד מביקורינו בפריז, פגשנו
הזוג יורש כאשר שהו ב- Cité internationale des arts בזכותה של אביגיל כאמנית מוכרת. אביגיל ויורש ביטאו את הערצתם לתרבות האירופאית,
והתפעלו מהיצירה האמנותית האדירה המשתקפת בכל פינה בפריז. תערוכה זו מוקדשת בהערכה לזכרו
של יורש. עדי גרינפלד אוצרת התערוכה, ספטמבר 2024 |