|
דליה מאירי תקציר על יצירתה דליה מאירי, אמנית רב תחומית, פסלת, מדריכת טיולי אמנות, ומרצה לפיסול, מיצב ורישום, מציגה בתערוכה זו סדרת עבודות מוקדמות מתקופת בצלאל, בעת היותה תלמידה של פנחס עשת ואסיסטנטית שלו, המאפשרות לבחון השפעות הדדיות של האמן ותלמידתו. מאירי יצרה בתחילת דרכה האמנותית אתרי הנצחה ואתרי פיסול בנוף, פסליה המונומנטליים באבן, בזלת וברזל פזורים ברחבי הארץ. גוף יצירה משמעותי של פסליה נאסף ומוצג בפארק הפסלים שהקימו בני הזוג מאירי בסמוך למעונם ביובלים, בגליל. בין הפרויקטים המשמעותיים בתקופה האחרונה אפשר לציין את קווים (2008) בבית האמנים בירושלים ומשחק הכדור (2008) בבית יגאל אלון בגינוסר. באותו נושא, בתערוכה מרחוק אל עצמי שהוצגה בגלריה העירונית עפולה (2009), הציגה מאירי מיצב פיסולי משחק הכדור juego de pelota בהשראת התרבות הפרה- קולומביאנית. מיצב מסדר שרידי החרס נבנה בהשראת חיילי הטרה-קוטה בסין והוצג במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע (2010). במקביל, הוצגה תערוכה בהקשר לגוף בגלריית משמר העמק (2010). הכנות / ממ"ד אישי, מיצב מרשים המדמה מקלטי-ממ"ד למבני קבורה, הוצג במוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית (2011). בהמשך לעיסוקה בחולף ובמוות הציגה מיצב התפוררות (2012) בגלריה במרכז אומנויות במעלות, תערוכה סידוק והתפוררות (2012) בגלריה במרכז אמנויות בגבעת חביבה, וסדקים (2013) בגלריה במרכז אמנויות בקריית טבעון. התערוכה מעגלים שעסקה בזוגיות הוצגה בגלריה טל (2007), וכללה גם שלושה פסלי אבן גדולים מתוך סדרה שנעשתה במהלך מלחמת לבנון השנייה, שהוצבו בכניסה לגלריה. רישומים והדפסים, שנוצרו במהלך שהייתה ברזידנס בסיטה בפריז (Cité Internationale des Arts), הוצגו בתערוכה Paris, Open Studio 2016 בגלריה טל, וכן בתערוכת סטודיו פתוח, המכון לאמנות, אורנים (2017). מיצב ספינת החרסים, מבנה מרכזי דמוי ספינה ולמולו שרשרות דגלים, הוצג בגלריית המבשלה לקרמיקה, טבעון (2018). התערוכה עגלות הסתיו והאביב בגלריה גן שמואל (2022), עסקה בנוף המשתנה בעונות השנה כמטאפורה לחיים עצמם. מאירי מצליחה לשלב בין עיסוקה באמנות ומסעותיה לקצוות תבל, המהווים מקור השראה ליצירותיה, לבין תפקיד חשוב לא פחות של הוראה והקניית רזי הפיסול והמיצב לדורות של אמנים צעירים, ובמיוחד בעבודתה במשך שנים רבות כמרצה לפיסול במכללת אורנים. דליה מאירי, פועלת ויוצרת יותר מארבעים שנה מאז סיימה את לימודיה בבצלאל בשנת 1976. אמנותה מקורית, משמעותית ומתחדשת, היא אחת האמניות החשובות הפועלות בנוף האמנות הישראלית העכשווית.
|
ראשי 
