גלריה טל - אוצרות מהמחסן, תערוכה מאוסף הגלריה, 2002-2023

גלריה טל הוקמה בשנת 2002 לזכרו של טל גרינפלד התערוכה הראשונה הייתה מיצירותיו של אמן צעיר, שעד פטירתו בגיל 23 הספיק ליצור גוף עבודה משמעותי של ציורים רישומים ומעט פסלים.

מאז הקמתה שינתה גלריה פניה מספר פעמים, מגלריה המציגה תערוכות קבוצתיות של יצירות אמנים מקומיים, להצגת אמנים צעירים, אמנים מתולדות האמנית ותערוכות קבוצתיות לפי נושאים.

התערוכות מלוות פתיחות חגיגיות, הרצאות ואירועי אמנות שונים, הגלריה הפכה עם השנים למקום תרבות ויצירה, מפגש לקהל המקומי ומהסביבה, חלוץ וסימן דרך בהצגת תערוכות מקור, ויצרה מוניטין למקום ייחודי בסצנת האמנות המקומית.

בעקבות התערוכות המוצגות, נאספו יצירות שהשאירו האמנים המציגים או בני משפחה יוזמי התערוכות,  נוצר אוסף צנוע בתחילתו שהלך והתרחב עם השנים ובעקבות הפעילות התערוכות שהוצגו.

האוסף מייצג במידה מסויימת, דרך בחירת נושאי התערוכות והאמנים המציגים את הבחירה של בעלי הגלריה. 

אם בדרך כלל אוספים נוצרים על ידי בחירה מכוונת של האספנים, במקרה של הגלריה, האוסף נוצר כאלמנט משני , כאשר עיקר העיניין היה בתוכנה של התערוכה, 

ובאמנים המוצגים. האוסף שנוצר מציג לא רק עיניין אסטטי אלא ייצוג הסטורי של תערוכות שהוצגו.

שאלת תפקיד הגלריה בקהילת כפר ורדים עולה מידי פעם ומעורר מחשבה ובמיוחד לאור חללים נוספים שנוצרו בכפר ורדים המהווים אכסניה לתערוכות אמני המקום 

הרבים. 

עם השנים התמקדה הגלריה בהבאת מגוון שיחשוף את  הקהל לאמני עבר, לטכניקות השונות, לנושאים והאקטואליים או סימני דרך באמנות הישראלית, המודרנית ו העכשווית.

הבחירה ביצירה ״ קברט וולטייר״ של מרסל ינקו מ-1916 היא לא מקרית והיא מייצגת תחילתו של שינוי משמעותי שהביאה אמנות ה-DADA בשבירת מוסכמות והתבוננות ביצירת אמנות בדרך חדשה. מרסל ינקו, אמן בינלאומי וישראלי כאחד ממקימי התנועה באירופה, ובהמשך דרכו, מביא רעיונות חדשניים כיוצר אמנות הישראלית המתהווה בתחילתה.

אוסף הוא אחד האלמנטים הבסיסיים בהגדרת מוזיאון. האוסף של גלריה טל חוזקו בבחירת האמנים שהציגו להשאיר עבודה לגלריה הינה מחווה נמביעהאת הכרתם בחשיבות ובערכיות המקום. 

במבוא לתערוכת האוסף שהוצגה במוזיאון תל-אביב עם פתיחת האגף החדש ב2011 כותב פרופ״ מרדכי עומר:

 ״.. ביסוד עקרון המנחה של המוזיאון הבנה בסיסית אחת, ולפיה אמנות בת זמננו, כמו אמנות בכלל,ימינה ביחס אל אמנות העבר-יחס שבעת ובעונה אחת גוגל בהמשכיות ומגלה הסתייגות- והתנהלות טובה ביותר למוסד המתפתח כל הזמן, היא לחשוף  את קהלו חשיפה מגוונת ועקבית לתצוגת אמנות רחבה ככל האפשר״. ( המוזיאון מציג את עצמו, קטלוג, הקדמה, מרדכי עומר, 2011)

אנו מציגים בתערוכה זו יצירות של אפרים משה ליליין, ממקימי ומגדירי אמנות יהודית בארץ ישראל, לצד אמני האמנות הישראלית בתחילתה , אהרון גלעדי, דוד מסר, לאה גולדברג, מרסל ינקו שהיה מחלוצי האמנות האוונגרדית ה דאדא בציריך של 2015-17, לאמנים יוצרים בימינו כמו עודד פינגרש, לאמנים צעירים ופורצי דרך כמו שרה בנינגה ועוד רבים.

התערוכה מציגה התבוננות נוסטלגית ומהווה הזדמנות להיזכרות בתערוכות הרבות שהוצגו במהלך עשרים ואחת שנות פעילות הגלריה.

התערוכה תלווה דיונים בנושא אופיים של האוספים ותפקידם כבסיס חשוב לפעילות מוזיאלית.