איך להגיע
  חנה ניר קמגושנאי
  לב רעב -תערוכה בהשראת ספורי הספר
  יורש, אקטואלי מתמיד
  לוח מודעות
  אוצרות מהמחסן
  מבט מעל -תערוכת צילומים של האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר בגלריה במרכז אקדמי רופין
  פנחס עשת -לא פסל של חומר אחד
  דן קריגר פרידה Dan Kryger Adieu
  זכרון בסלון ספורה של קהילת בקאו רומניה
  גלריה טל -18 שנות פעילות
  תערוכות מהעבר -רוצים להיזכר
  שרה בנינגה מבט מעבר Looking Beyond
  גלריה טל בערבית صالة العرض طال
  הביקור בהתאם להנחיות משרד הבריאות
  קסם הנייר
  התערוכה המוצגת קסם הנייר
  ילדים זה כל הספור!
  מפגש -תערוכת אמנות נאיבית
  עידו נוי -ברכות לקבלת התואר
  מילון וליש
  טבע שביר- פרויקט קיימות ואיכות הסביבה
  ג'סיקה מאיר- רשמיה של אסטרונאותית
  האמנית פסלת חוה מחותן הלכה לעולמה
  שרה בנינגה-הזמנה לשיח גלריה
  מרסל ינקו Late DADA
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  טבע הדברים -תערוכה חדשה
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  טל גרינפלד פלורידה
  סודות בבדים ותפרים
  בוגרים 2020- בית ספר גורן לעיצוב ולתקשורת חזותית
  אנחנו בסגר אנחנו בסדר-יוצרים בתקופת הקורונה
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  שולה ליס מסע אישי
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אחמד כנעאן על חבל דק
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  עודד פיינגרש דיאלוג
  מבואה
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מ?צ?רים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  סרט שהופק ע"י הוט צפון
  תמונות מהתערוכה
  הזמנה
  הודעה לעיתונות
  תמונות מפתיחת התערוכה
  רשמים מפתיחת התערוכה
  לא רק על הלחם לבדו
  יצירות בנושא לחם
  תמונות
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  מיקי צדיק קורמת עור
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  שמואל כץ הלך לעולמו
  תערוכות עבר Past Exhibitions
  אוֹמְרִים יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ...
לחם תערוכת אמני כפר ורדים
תמונות מהתערוכה

אורית פינגולד, לחם הארץ, יציקת בטון ורדי מייד, 2012

טובה בוקסבאום, הלחם הכובש את הצער, 2012 
הלחם שאליו רעבו הורי במלחמה- עיצב את חייהם,את האובדנים ואת השמחות
הלחם כיסה על הכל:מנחם, מרגיע – עד נשמת אפם האחרונה.


אתי צ'כובר, מה יש על שולחנה של מוזגת החלב,

שמן על בד ורדי מייד, 2012

כשניגשתי לנושא "לחם" בחנתי כמובן את מה שאפשר לעשות, החל מהנחת לחם וציור טבע דומם ועד לגישומה יש על שולחנה של מוזגת החלבת יותר פילוסופיות על לחם ומה הוא מייצג עבורנו.זה הביא אותי לרצון לבחון מתי שמענו לראשונה על הלחם: קללת אדם וחוה בגירושם מגן עדן.העבודה "בזיעת אפיך תאכל לחם" מקשרת בין הטקסט התנכי והציור (של מסאצ'יו) המבטא את הנואשות של אדם וחוה לנוכח הגירוש. בעבודה: "ישו בביתן של מריה ומרתא" בחנתי את מנהגי האירוח.
ידוע לנו שאברהם הריץ את שרה להכין לחם מ 3 סאת קמח כשהמלאכים הגיעו אליו. כלומר, הלחם היה מרכיב חשוב באירוח. כשישו הגיע לביתן של האחיות, מרתא היתה עסוקה בהגשת הלחם והאירוח, בעוד מריה התיישבה למרגלותיו ושתתה בצמא את דבריו.העבודה היא על פי ציור מוקדם של וורמיר, ובחרתי להדגיש את מרתא המארחת בצורה שונה, ובסקלת צבעים "טבעית" המדגישה גם את צבע הלחם.
בעבודה: "מה יש על שולחנה של מוזגת החלב", בחנתי את שולחנה של העוסקת במלאכת המטבח.
התברר לי גם, שככל שכל כך הרבה אנשים מכירים את הציור, אף אחד ממש לא יודע מה יש על השולחן, המלא (!) בלחם.


עודד ברנדט, לחם עבודה, שמן על בד, 2012

האסוציאציה הראשונית שלי לשם לחם, הייתה "לחם עבודה"

הנושא החזיר אותי לשנות השמונים, כשהייתי שליח בתנועת השומר הצעיר. אחד הדברים הזכורים לי מאותם הימים, השתתפות והזדהות עם עובדי מפעל אתא כשהמפעל נסגר.

אני זוכר במיוחד את פיני גרוב אחד ממנהיגי הפועלים ולו אני מקדיש את הציור.

לדעתי יש הרבה סימבוליקה בסגירת מפעל אתא,

בשבילי שם בין השאר התחילה הנסיגה הערכית של החברה הישראלית -

מחברה סולידרית, אכפתית, ערכית, הפכנו לחברה שסמליה הם כסף כסף וכסף וכל אחד לנפשו (כמובן בהכללה קשה).


חנה ניב, לא על הלחם לבדו יחיה האדם, 2012
(עבודה מתוך שלוש).
שלוש העבודות מייצגות חיבור בין הקונקרטי לסמלי, תוך דגש על המבוכה, תחושת הכישלון והאשם, שבגינם דהה המושג "לחם" ותש כוחו לנוכח מציאות מקפחת ודורסנית.
ביהדות  מסמל הלחם את החיבור בין קודש לחול, בין הפרטי ללאומי. מראשית הציונות, מסמל הלחם עמל כפיים, ארציות, פשטות, צניעות והסתפקות במועט. כיאה ל"לחם פועלי", הוא אף מקיים זיקה לשונית למלים כמו  "לוחם" ו"מלחמה", המשקפות את החיים כמאבק ואת השאיפה לשנות את המציאות.
קטיעת "איבר" מהפסוק המקורי בספר "דברים", "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", מהפך את המשמעות המקורית...
הסיסמא "לחם עבודה"! שימשה בעבר דגל למאבק חברתי למען קיום מכבד, אך כיום נראה שתש כוחה.... עמותה ישראלית בשם "לחם ושושנים" פועלת למען זכות נשים ערביות להתפרנס בכבוד.  למרות פעלה המבורך,  כה מעט השתנה...
חנה בר-ניר ניב


חיים ישראלי, אופת הפיתות, צילום, הדפסה דיגיטלית, 2012

עידו נוי, פירורים, זהב , סומסום, רדי מייד, 2012

העבודה "פירורים" עוסקת בפירורים שנשארו לי אחרי שמישהו כבר חיסל את כל הצלחת. כדי לבטא את מורת רוחי מכך (ואת השלמתי עם המצב) יצרתי הקבלה והנגדה (סימולטנית) בין שני חומרי הגלם הנפלאים הללו באמצעות אשליה של פירורים חסרי ערך כמעט, אך כאלו שעשויים מזהב אמיתי. כך, על הצופה תהייה מוטלת האחריות להחליט איזה חומר שווה יותר, איזה הוא ה"גבוה" ואיזה ה"נמוך" ועם מה הוא מזדהה.

לאחר שהצבתי את פירורי הזהב והשומשום הקלוי על הצלחת, התחוור לי שהעבודה בעצם מתחברת לנושא של המחאה החברתית, שהתפרצה בקיץ שעבר, ושאנחנו (אני ומאיה) לקחנו בה חלק פעיל מאוד. משום כך החלטתי להציב פירורי ושברי משפטים, סיסמאות וכו' כטקסט שיוצר את שם העבודה, בתקווה שכך הצופה יתחיל בעצמו להרגיש כפירור...
 "חזירים נמאסתם"        לכיתוב המלא
"מדינת ישראל יקרה לי"
"מעמד הביניים קורס"
"ילדים זה לא מותרות"
"כשהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה"
"דיור ציבורי עכשיו"
"צאו לרחובות זה הזמן לשנות"
"זהירות! תהום חברתית"
"די לקפיטליזם החזירי"
"עבדים היינו... עכשיו התעוררנו"
"השלטון נטש את העם"
"סבא נלחם להקים את המדינה, אבא נלחם לשמור על המדינה, אני נלחם לשרוד בה"
"אבל אני תמיד נשאר עני"


יאן פטרי, לחם, שמן על בד, 2012

שרית פולס, שדה חיטה, אקריליק על בד, גרגירי חיטה, 2012

העבודה מציגה שדה חיטה הנברא על הבד הלבן יש מאין. רצועת הבד הלבנה מבליטה את ההתרחשות בציור. היצירה במינימום אמצעים, יוצרת את אשליית השדה – מינימום קווים, צורות וצבע. נוף ראשוני ובסיסי כמו המוצר עצמו – הלחם.
צבעוניות גרגירי החיטה וחומריותם  קסמו לי והחלטתי לשלבם בעבודה, כדי לצור משטח מנוכרומטי, בראשיתי  ומגורגר. מעין צילום ברזולוציה נמוכה.

יצחק יורש, תארוחת לחם,ביגלה אולימפי,  מתוך סדרה,עיבוד מחשב של צילומים ושל עיצוב בחומרים שונים,  2012