התערוכה בגלריה טל מציגה מבחר עבודות משנים עברו ומקצת עבודות מהתקופה האחרונה. בתחילת דרכו האמנותית נדד לפריז ובריסל , הושפע מתנועות אוונגרד אירופיות, מהאקספרסיוניזם הגרמני, יציתו המוקדמת רוויה דימויים גראפיים, דמיוניים נוגעים בסוריאליזם המשלבים סמלים מתולדות האמנות האוונגרד וסממני התקופה. בחיפוש מתמיד אחר ריגושים חדשים, חוזר פיינגרש בעשור האחרון לציורי נוף הארץ, הנראה במבט ראשון כנוף רומנטי המשקף געגועים ונוסטלגיה ובמבט מקורב מתגלה כנוף דמיוני, הכולל אלמנטים חוזרים מאותם יצורים מרחפים מהעבר. עודד פיינגרש אמן שונה , לא ניתן לשייכו לזרם או תנועה באמנות הישראלית. הוא מנהל דיאלוג נוקב עם תולדות האמנות, עם תהפוכות התקופה ואירועי חייו הלא שגרתיים, הוא נמצא בחיפוש מתמיד אחר דבר מה בלתי ניתן להשגה, מנהל דיאלוג עם אהובה מצעירותו ובעיקר מנהל דיאלוג עם עצמו. בתערוכה זו נרצה להציג עבודות המעידות על המגוון הרב לנסות להתחכות אחר הקו הסימבולי העובר במכלול יצירתו רבת השנים, והמחבר את הקשרים הרבים כפקעת חוטים המסובכים אלו באלו. "אני משתמש בשפת סימנים משלי. משדר את הסימנים וצרכן האמנות קולט אותם. יתכן שכל ניסיונותי לפרש את ציורי הם ההיפך מהנכון. יתכן שצייר מוטב לו שיצייר ולא ינסה לעבור למדיום של כתיבה אך מאחר שלאמת פנים רבות, מן-הסתם גם אני וגם הצופים צודקים. לאמן- האמנות היא ליבי לקיום היום יומי שלו, שהרי בלעדיה הוא עזוב כיתום. הוא פותח לפניו עולם שאנו חולפים לידו בלא לזכותו במבט, וכל חפץ נהפך לסמל ולתמצית התרבות. הוא דון קישוט של תקופתנו ואנו מודדים אחריו על חמור כסנשו פנשה. אולי הוא מציאותי יותר מן הריאליזם, אנושי יותר מהמנכים המקצויים, בודד, בלתי-מובן ומי יודע: משכמו ומעלה מעל כולנו. נביא זעם ואחד מל"ו צדיקים שבזכותם צפויים לחיי עולם הבא. אמן" .מדברי פנגרש מתוך עודד פיינגרש, ציורים, הוצאת ספרית מעריב, 1989, עמ' 27. |