בעבודתה עוסקות מיקי צדיק בשאלות קיומיות כמו זוגיות, התבגרות, נשיות וגבריות, אלימות ואלימות מילולית. היא אמנית קונצפטואלית המשלבת בין תוכן וצורה בדרך מקורית. הבחירה שלה מדויקת ומובחנת, תוך שימוש בטכניקות מגוונות, ממקד ומגדיש את המסר. דימויים המתארים אמירות קשות, משלבים הומור מרומז, מעוררים בצופה מחשבה, סקרנות, שאלה. שימוש בדיוקן המצולם שלה עצמה, חוצה גבולות בין תחומי המדיה, כמו מיצג, צילום, בימוי, ומתארים תהליך של חקירת העצמי, בחינת התבגרות וכמילה גופנית. מי שלומד להכירה מבחין בפער בין אישיותה הצנועה, היוצרת במרחב הפרטי, הנחבאת מעיני הקהל, לבין התעוזה שבחשיפה האישית המשתקפת בעבודותיה. יצירתה של צדיק היא תהליך, המתאפיין בעיסוק ברעיון, חקירתו וביטויי בטכניקות השונות, תוך ניסוי וטעייה, תהיה וחיפוש מתמשך למתן ביטוי מדויק של האמירה. תערוכה זו מציגה בעיקר עבודות אחרונות, בוגרות, לצד עבודות מתקופות קודמות. ההצבה מאפשרות התבוננות בתהליך היצירה, להבנת ההקשר בין הסדרות השונות. הצופה יוכל לגלות הקשרים שהיא טווה, כקורים עדינים המשותפים במכלול יצירתה. לדוגמא, מוטיב חוזר בעבודתה, השרשרת, המשמשת פריט קישוטי לגוף האשה, מכסה הצוואר, החזה, מושך את העין ומכסה את העור, היה בתרבויות העבר פריט להגנה מעין הרע, מכסה על האיזור הרגיש, וכדבריה מסווה ומדגיש את הצער החקוק בלב. מיקי צדיק משתמשת בשרשרת כאוביקט, כציור על נייר וכציור על גופה שלה. השרשרת היא סימבול מורכב, ליפי ומגן אך גם כאלמנט כובל במובן המילולי והפיסי. גם שם התערוכה קורמת עור, הוא סימבולי. הביטוי קורם עור וגידים הלקוח מספר יחזקאל ומתייחס לתחיית המתים, הפך בעברית לביטוי ליצירה, בניה מחדש, הקמה ויוזמה מחודשת. מיקי בחרה בשם כמייצג לתערוכה, המשלב בין הפירוש המילולי וכמטאפורה להתפתחות אישית, בגרות וצמיחה מחדש. |