 |
 |
שיח נשים יצוג נשים באמנות ישראלית בתערוכה מבחר עבודות, מקצת ממכלל האמנות הישראלית בייצוג נשים. מוצגות עבודות פרי יצירתו של א.מ. ליליין, אסתר ועוזרותיה, דיקן הלנה כאשת האמן, ורקדנית בטן, כציור אירוטי. עוד דיוקנאות של צילה, אשת האמן שטריכמן, אביבה אורי של דוד הנדלר, נעמי רעית שמואל כץ. דמויות אם וילד מוצגות בעבודות אהרון גלעדי, ברישומי שמואל כץ, וליאו קהאן. מוצגים גם דיוקן השחקנית חנה רובינא שהייתה לאיקון, ונושא השראה לאמנים רבים ( כמו חיים גליקבברג ומשה מוקדי) וכן מוצגים דיוקנאות נשים, ברישום של לאה ניקל, אשה שחורה של מיכאל אייזנמן, ודיוקנאות אשה ונערה של רות שלוס. רות שלוס העוסקת בשנים האחרונות בדיוקנאות של זקנה. בתערוכה מוצג דיוקן אשה מבוגרת, הנושאת משא שנותיה בעליה במדרגות. יש משהו ייחודי בדיוקן המתאר את הדמות מאחור. האשה העולה במדרגות, בכל כובד משקל גופה, משקל שנותיה נושאת את משקל משאה, לא רק בסלים בידיה אלא את משא שהוא עול החיים. דיוקן זה סימבולי, לא מייצג דמות מסוימת, את הנשים השקופות, עוזרות הבית, או המטפלות בתחתית הסולם החברתי. בציור נוסף של רות שלוס, שיח נשים, שנבחר כשם התערוכה, מתארת האמנית שתי נשים השקועות בשיחתן, במשיכות מכחול מעטות, מצליחה האמנית להעביר את האינטימית בשיחתן. לעומת שיח הנשים של רות שלוס מוצג שיח הנשים של דוד מסר. ניתן לראות את המבט הגברי, הצבעים העזים, הדגשת איברי גוף נשיים, הן משוחחות אבל כל אחת מרוכזת בעצמה, בהישח דעת, כאילו שיחתם שיחה קלה בנושאי דיומא. בציור של יאיר גרבוז מוצגות דמויות נשים בלבוש ובעירום, כייצוג לתרבות מקומית וכהשתקפות לתרבות המערבית. הנשים מוצגות על רקע סביבה עירונית, לפי ארכיטקטורת הבתים עיר אירופאית, המפגש המקרי בן ישן לחדש, בין הארצישראלי לאירופאי, כמושא הגעגועים, למושא חיפוש בלתי שאבד לעד. הטכניקה המעורבת בדומה לקולאז' מביעה קשר בין צורה לתוכן. השיח הנשים של גרבוז הוא מתוך תחושה של כאוס וניכור, יופי וכיעור, באמצעות ניגודים מעלה בפני הצופה שאלות של זהות. עוד מוצות עבודות של אביגדור סטימצקי,מפגש נשים על רקע הטיילת בתל-אביב ונשים על שפת הכנרת של אברהם נתון, ועוד. תערוכה זו מציגה קומץ מתוך מכלול ייצוגי הנשים באמנות ישראלית. היא מבוססת על כמה אוספים, ביניהם אוסף גלריה טל, אוספי האמנים או משפחותיהם, אוסף משפחת ליליין- קיפניס ומשפחת גבעוני, ואוספים פרטיים נוספים.בתמונה: רות שלוס, שיח נשים |