על התערוכה עדי גרינפלד, אוצרת
בתערוכה נביא משהו ממראות כדור הארץ ושבריריותו כפי שנצפו על ידי האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר. ג'סיקה שהתה בתחנת החלל הבינלאומית ISS במהלך שבעה חודשים החל מאוקטובר 2019 ועד אפריל 2020 במשימות נאס"א 61 ו-62 .יחד עם האסטרונאוטית קריסטינה קוך ביצעה את ההלי כה הראשונה בחלל על ידי שתי אסטרונאוטיות, נשים. משימותיה היו מקצועיות-הנדסיות, אולם כללו גם ניסויים לבחינת השפעות השהות בחלל על הגוף הנשי. למאיר קשר חם לישראל, כבת לאב יהודי-ישראלי שעבר לארה"ב, ולאם שוודית. היא נולדה בקריבו שבמדינת מיין, ארה"ב, שם ספגה את האהבה לטבע ולסביבה. בראיונות היא טוענת שחלמה על החלל מגיל צעיר מאד. היא בחרה בביולוגיה ימית כמקצוע, היא בעלת תארים גבוהים, ולמדה בתכנית החלל בשטרסבורג בצרפת. היא השתתפה במשימות רבות בתנאי קיצון, ביניהן מחקר על פינגווינים באנטארקטיקה. במהלך כהונתה במשרה מכובדת כ פרופסור חבר בהרווארד, קיבלה הודעה מנאס"א שנבחרה לצוות האסטרונאוטים בהכנה להשתתפות במשימת חלל. כך החלה דרכה לחלל! אנו רואים בגאווה את ההזדמנות שניתנה לנו להציג תערוכה מצילומיה של מאיר, שנבחרו על ידה, ובאמצעותם נחשף למראות ולרשמיה, ונחווה ולו במעט מחוויותיה. ג'סיקה מאיר, ביולוגית ימית, טייסת, מהנדסת טיסה, חוקרת, אסטרונאוטית, אישה פורצת דרך ומעוררת השראה, מציגה בצילומיה מבט מפוקח על שבריריות כדור הארץ, ומרימה את דגל משימת השמירה עליו כבני אנוש וכאחראים להמשכיות קיום המינים והצמחיה המאפשרת את החיים. מהו הקסם ה מופלא שמוצא בן אנוש בהביטו לשמים? הרצון לחקור , לכבוש עולמות חדשים, להגיע ולגעת אולי במשהו נשגב, אלוהי. מכאן גם המשיכה המובנת שלנו אל אותם בודדים, גיבורים שזכו לחוות את חווית החלל. מאז הטיסה הראשונה לחלל של יורי גגארין ב-1961 ,מסע צוות אפולו 11 לירח ב-1969 ,וצעדו הראשון של ניל ארמסטרונג על הירח, נחשפנו לתמונות כדור הארץ במבט מבחוץ. התמונה המפורסמת הגולה הכחולה, שצולמה על ידי צוות אפולו 17 ב-1972 ,נחרטה בזכרון הק ולקטיבי שלנו כמראה איקוני של כדור הארץ. למרות הצילומים הרבים של סוכנויות החלל וצילומי לווין שנחשפנו אליהם מאז, עדיין אנו מלאי התפעלות מהתמונות המצולמות מהחלל. גם לאחר אימונים מפרכים רבי שנים המכינים את האסטרונאוטים למשימת החלל, התחושות האמיתיות כאשר הם מגיעים למימוש הנכסף שונות בתכלית. המראה המרהיב של כדור הארץ, עטוף במעטפת הדקה של האטמוספירה, מעורר מחשבות על פי עדויות האסטרונאוטים, כהגדרתה של מאיר, יופי שביר. תופעה פסיכולוגית זו, שחווים האסטרונאוטים כאשר הם מביטים על כדור הארץ מהחלל, הוגדרה על ידי פרנק וייט בספרו ) 1987 (מבט העל,.The Overview Effect בתערוכה שתיפתח במרכז האקדמי רופין,לקראת שבוע החלל הישראלי ב30.1.2023, ננסה להביא משהו ממראות כדור הארץ, כפי שמשתקפים בצילומיה של האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר, מ נקודת המבט שלה. בתערוכה נדגיש את יופיו ושבריריותו של כדור הארץ, מראות מעוררי השראה לצד ה עקבות והפגיעות הסביבתיות האנוש יות, כמו טביעת הר גל הפחמנית ושינוי האקלים, השריפות באמזונס, המסת הקרחונים, ביעור יערות עד לטובת שיטחי חקלאות, הסטת תוואי נהרות והשינויים האקולוגיים, פגיעה בימים ושינוי ק וו י החוף, וצפיפות האוכלוסין בכרכים הגדולים כפי שנצפית בתמ ונות לילה. הצגת התערוכה משתלבת עם תפיסת העולם של קיימות סביבתית וחברתית, שהיא עיקרון מנחה ברופין. במיוחד, נקודת המבט של ג'סיקה מאיר כביולוגית ימית, תחום התמחות ייחודי של המרכז האקדמי רופין. אנו שמחים להציג תערוכה זו במסגרת שבוע החלל הישראלי 2023. בברכה, עדי גרינפלד, אוצרת ובעלת הגלריה גלריה טל כפר ורדים
|