|
המבוגרים לא מבינים! בהשראת ה"נסיך הקטן" , אנטואן דה סנט-אכזופרי 1. פעם ציירתי ציור של נחש בואה שבלע פיל- אבל כששאלתי מבוגרים אם הם
מפחדים מהנחש ענו לי "מה יש לפחד מ"כובע"? הם לא ידעו שמה שחשוב באמת, לא תמיד רואים, ומה שנראה להם ככובע היה סיפור
על נחש ופיל. 2. הנסיך הקטן ירד מהכוכב שלו כדי להכיר את העולם. בדרך עבר כמה כוכבים אחרים עד שהגיע לכדור הארץ. כמו כל הילדים הנסיך הקטן שאל הרבה שאלות ולא הפסיק לשאול עד שקיבל תשובות. כי למבוגרים אין תמיד זמן לענות להסביר. כי למבוגרים יש דברים חשובים ועניינים
דחופים מלהתעסק עם שאלות הילדים. אך איך ילמדו, הילדים, אם לא
ישאלו? 3. המבוגרים אוהבים מספרים. אם תגיד שיש לך חבר חדש לא ישאלו במה הוא אוהב לשחק? מה הוא אוהב לאכול? איך אתם מבלים יחד? הם, המבוגרים, ישאלו: בן כמה הוא? איפה הוא גר? מה עושים הוריו? במה הם
עוסקים? הם עשירים 4. הנסיך הקטן רצה ללמוד ולגלות עולם, אבל יותר מכל רצה חבר! הוא עזב את הכוכב שאהב, גם אם היה קטן מאד, שם צפה בזריחות ובשקיעות ובין
לבין דאג לגרף את האדמה ולטפל בשושנה (ואולי זה היה ורד?) שהייתה מיוחדת במינה. כי
היא הייתה יחידה במינה בשבילו, והוא דאג לה למרות שהייתה מפונקת ומתלוננת, בכל זאת
אהבה אותו. אבל הוא יצא למסע לגלות עולם... לחפש חבר. הוא הכיר הרבה אנשים שלא היו
מתאימים להיות חבריו. 5. הוא פגש מלך שאהב לצוות על הנתינים שלו ודרש משמעת מלאה. הוא נהג לצוות
על הכוכבים והם נשמעו לו, לכן לא סבל חוסר משמעת מצד נתיניו. הוא ציווה על השמש לזרוח, והיא זרחה, הוא ציוה עליה לשקוע בערב, והיא שקעה
והוא ציווה על הכוכבים להאיר בלילה, והם האירו- אבל לפעמים היו עננים ולא ראה את הכוכבים. הוא ציוה על העננים להתפזר, והם לא תמיד נשמעו לו. אז החליט שיעניש את
העננים... עד שיתפזרו ויורידו גשם. ואז פקד על השמש שתזרח... 6. בכוכב אחר פגש איש עסקים. איש העסקים היה עסוק מאד ואפילו לא הרים ראשו
כשהנסיך הגיע אליו. שלושה ועוד שנים הם חמישה. חמישה ועוד שבעה –שנים עשר, שנים עשר ועוד שלושה
–חמישה עשר... שלום, אמר הנסיך הקטן ... ועוד שבעה – ועוד... בסך הכל
חמש מאות מיליון ואחד מיליון שש מאות עשרים ושנים ואלף שלושים ואחד... אתה מפריע לי, אני אדם רציני, אני לא מתעסק בשטויות של ילדים.. שנים ועוד
חמישה הם... אם תפריע לי אצטרך להתחיל מהתחלה... חמש מאות ואחד מיליון מה? שאל הנסיך הקטן. איש העסקים הרים את ראשו בפליאה ? כבר חמישים וארבע שנים אני גר על הכוכב הזה ועוד לא הפריעו לי כך! אין לי זמן לשטויות, כמו טיולים, מסעות או פגישות עם חברים. אין לי זמן
לחלומות, אני צריך לעשות חשבונות... אני עסוק אני צריך לספור את הדברים
הקטנים האלו שזורחים ונוצצים כמו זהב. אה- כוכבים! ומה אתה עושה בחמש מאות מיליון כוכבים, שאל הנסיך הקטן. חמש מאות מיליון שש מאות עשרים ושנים אלף ושלושים ואחד, צריך לדייק! אני
רציני מאד! אז מה אתה עושה בכוכבים אלו? הם שייכים לי, אני עשיר ומה יוצא מזה שאתה עשיר? אני יכול לקנות עוד כוכבים כשמתגלים כוכבים חדשים! אני סופר, אני מנהל אותם , ושוב סופר...אפשר גם... הנסיך אמר, אני יש לי צעיף ואני שם על צווארי כשקר לי, אם יש שושנה, אפשר
לטפל בה להריח אותה, ולאהוב אותה, או לקטוף אותה אבל הכוכבים אי אפשר לקטוף! אבל אני יכול להשקיע אותם בבנק! מה זאת אומרת? אני רושם את מספר הכוכבים על פתק ואחר כך נועל את הפתק בכספת, או במגרה.
וזה מספיק? הנסיך הקטן הבין שזה לא יהיה החבר שלו- הוא לא יכול לעזור לו, האיש ימשיך
לספור כוכבים. המבוגרים הם ממש תימהוניים, הם לא מבינים מה חשוב... 7. וכך הוא פגש עוד אנשים מוזרים, מדליק פנסים, וגיאוגרף מלומד שכתב ספרים
על העולם שלמד מפיהם של אחרים אך מעולם לא יצא למסע בעצמו...וכך הוא הגיע לכדור
הארץ. שם חשב שיש הכל, הרבה ארצות ואנשים, שיוכלו להיות חבריו.
תחילה הוא הגיע אל המדבר, ענק מלא גבעות חול ולא ראה כלל אנשים. אז חשב שכדור הארץ ריק. אני בודד, וקר כאן במדבר בלילה, ואני מתגעגע לכוכב של 8. ואז הגיע השועל. שלום אמר לו בקול חלש, מי אתה? שועל ענה, בוא תשחק איתי, עצוב לי כאן לבד. אני לא יכול לשחק איתך, עוד לא אילפו אותי מה זה אילפו? אה אתה לא מכאן, מה אתה מחפש? את בני האדם אני מחפש. בני אדם? לבני אדם יש רובים, הם רודפים את השועלים ויורים בהם, יש גם כלבים שרצים מהר ותופסים את השועלים. לא מבין למה רודפים את השועלים? אני צד תרנגולות, ובני אדם צדים אותי! מעגל שאינו נגמר! כבר משעמם לי המשחק הזה, אם תאלף אותי אהיה חבר שלך ואתה תיהיה חבר שלי
ואכיר אותך מרחוק, שערך זהוב כמו שדות החיטה. וקול הרוח בין השיבולים יזכיר לי
אותך. אבל אני לא יודע לאלף ואין לי זמן אני צריך להכיר עוד דברים. לבני אדם אין זמן להכיר שום דבר, הם קונים דברים מוכנים אצל סוחרים, שמרמים
חברים. לכן לבני אדם אין חברים! טוב אבוא גם מחר. בוא נקבע שתבוא מחר באותה שעה שבאת היום, כך אדע להתרגש כבר שעה קודם. אם
תבוא כל יום בשעה אחרת לא אדע מתי לצפות לך ולא אתרגש לקראת בואך. לא אהיה מאושר. כשנפרד הנסיך הקטן מהשועל, השועל נתן לו סוד מתנה: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין. 9. ואז פגשתי אני את הנסיך הקטן. במטוסי קרתה תקלה ועבדתי לתקן את המטוס
ולא ממש הצלחתי. כך שמעתי את סיפורו של הנסיך הקטן. לא נשארו לי מים ושנינו היינו צמאים. המים
במדבר חשובים ויקרים כי הם נדירים מאד. החלטנו לצאת יחד לחפש באר, אבל איך נמצא פה באר והכל שומם? אם תדמיין ותאמין נמצא באר! אמר הנסיך כלמוד ניסיון. ככה הלכנו שנינו במדבר וכשהאיר היום גיליתי באר. 10. הוא שתה ואני שתיתי מהבאר. המים היו מתוקים מאד לא סתם מי שתיה. המים
האלה נבעו מהליכה תחת כוכבי השמים, ממאמץ ההליכה יחד, מהתקווה שלנו למצוא את מה
שמחפשים. ישבנו יחד ולא דברנו והשתיקה קשרה ביננו כמו הבנה בין חברים ותיקים. ואז אמר הנסיך: מכל מסעותיי הכי אני מתגעגע לכוכב שלי, לשושנה שלי, להרי הגעש, למקום שלי. אתה טייס, למוד ידע וטכנולוגיה, החזר אותי לכוכבי. וכך לקחתי אותו לחברי במרכז החלל והם החזירו אותו לכוכבו, לביתו. ואני נשארתי עם הזכרון ועם התמונה בדמיוני של הנסיך הקטן. וכשאני מביט
בכוכבים המאירים בלילה אני נזכר בחברי הקטן שממנו למדתי דברים על העולם יותר מכל
מלמדי. |
ראשי 
