פסליה של דליה מאירי הפזורים ברחבי הארץ נחרטים בזכרון העובר על פניהם כאילו נחצבו בתוך הנוף. סלע, ברזל, עץ, גזעי תמרים, סיבי זכוכית, בד, ועוד חומרים, פושטים צורה ולובשים צורה והופכים תחת כפות ידיה למשהו חדש, אבל תוך שמירת תכונות הבסיס של החומר. רעיון מקבל ביטוי פיגורטיבי, רמז הופך דמות, סלע הופך לפסל. בעבודתה מעגלים של יצירה, מעגלים של עיסוק בפרט, בגוף, בזהות, במהות. דליה יוצרת בנוף הישראלי כממשיכה דורות עברו. "תולדות האמנות עבורי הם שרידי הארכיאולוגיה סביבי, חורבות מבנים ומבצרים, אבנים וחלקי בניין מסותתים, מתקני חקלאות קדומה כבתי בד, גתות וריחים"...
החומרים השונים מתחלפים, וכשחומר מסוים אינו מספק יותר, מתחילה דליה לעבוד כחוקרת בחומר אחר, עד לחזרה שוב לחומרים הקודמים מתוך מבט רענן וחדש. פסלת ישראלית, יצירת המקום והזמן, יוצרת בהווה, כחוליה בשרשרת התולדות. החומר כישות שיש לה עבר משלה, משהו קדום ובסיסי, הופך לפסל ביד היוצרת, אבל נשמרות התכונות הבסיסיות, זהותו ברורה ונשארת כפי שהייתה.
דליה מאירי, בוגרת בצלאל, השתלמה בפיסול בקררה, איטליה, השתלמה בגילוף באבן קשה באוסטריה, למדה עיצוב גנים ביפן, הציגה תערוכות רבות, יחיד וקבוצתיות, בארץ ובעולם. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס קולינר לאמנים צעירים מטעם מוזיאון ישראל ופרס שר המדע לעידוד היצירה. דליה מאירי יצרה אתרי הנצחה רבים ופסלים הפזורים בכל הארץ. היא מלמדת פיסול במכללת אורנים ומדריכה טיולי אמנות בארץ ובעולם.
גלריה טל מתכבדת לארח את דליה מאירי בתערוכת מעגלים המציגה עבודות פיסול, רישום ומיצב. בתערוכה מוצגות עבודות מהתקופה האחרונה, שנבחרו מתוך שתי סדרות חדשות, כסאות גלגלים (ברזל) ופורטרטים מרושתים (אבן). כמו כן מוצגות עבודות מתקופות קודמות, מסדרת כסאות, דיוקנאות, מיכלי פח, מאובנים וגולם. התערוכה מדגישה את המגוון הרב ביצירתה בחומר ובצורה, ברעיון ובמימוש.
קורות חיים ועוד על התערוכה
ראשי 
