מובאים כאן כמה ציטוטים ממילים רבות שנכתבו על גלעדי ע"י מבקרים, חבריו האמנים , אנשי תרבות ועוד. בקטלוג התערוכה אהרון גלעדי פנים אל פנים, המלווה את התערוכה, תוכלו למצוא ציטוטים נוספים. 

גלעדי הופיע הפעם בכמה תמונות המעידות על רצינות חיפושיו ועל נכונות גישתו אל הבד. תמונותיו, בייחוד הקיבוציות, הן טרנספיגורציה מעניינת של הווי אשר אמן רואה אותו מנקודת מבט סוציאלית ופילוסופית כאחד. האנשים המשחקים בשח אינם הולכי בטל בביתי קפה, אלא דמויות לאות המוצאות סיפוק אינטלקטואלי בבריחה מן המציאות המפרכת אל המחשבה הספקולטיבית. הצבעים החרוכים מוסיפים גם הם טון נוגה וכאב לאווירה המרוכזת ואת אשר לא עשתה הדפורמציה ברישום-נאה!- עשה הצבע וראה פינת חיים באור אמיתי, חסר אידיאליזציה שטחית, חסר מחמאות.

איתמר גולני
רשימה מתוך עזבונו של בכור אפיקים איתמר גולני שנספה בצניחה בשנת 1949
האטליה עמד בפינה מבודדת בחצר, מרוחק משאר בייני המשק. סביבו היו עצים רחבי-נוף, ששיוו גוון מיוחד לבניין עצמו. ביום היו מצלים על החלונות, ובפנים האטליה היתה שרויה אווירה מסתורית במקצת. החדר היה אפל ורב-צלילים. כשפתחתי את הדלת, נתקל מבטי בשולחן עשוי עץ כהה, ועליו גיטרה ששנים ממיתריה קרועים, צנצנת גבוהה ובה פרחים שונים. צלחת פירות עמדה בפינת השולחן, כנראה שימשה מודל ל"דומם". לאורך הקיר הדרומי של החדר עמדה מיטה מכוסה מרבד רב גוני, עשיר בקישוטים שונים בצבעים צעקניים, שהאדום שולט בהם. על המרבד היו מונחים כתריסר כרים מגודל שונה, ולפי סידורם לגבי המיטה יכולתי לקבוע מה מצבו-רוחו של בעל האטליה. על שולחן זכוכית קטן היו  מונחים צבעי השמן, המכחולים, ועל הכן ציור באמצע התהוותו. הקירות היו מכוסים בתמונות. באגף הימני של החדר היו מעורמות מסגרות ותמונות בלתי גמורות. הוא פגשני בבת שחוק והתחיל להראות לי את תמונותיו האחרונות. מזמן לזמן היה פולט איזה פסוק מסביר. גם התמונות בצבעים העשירים, דיברו. רק אני שתקתי. הייתי המום ומבולבל. נתגלה לפני עולם חדש ויפה, זר ומושך. הרגשתי כי עצבותו של האמן נמסרת גם לי. זו עצבות המוסיפה טעם לחיים.