איך להגיע
  לוח אירועים
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  מרסל ינקו Late DADA
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  טל גרינפלד פלורידה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  עודד פיינגרש דיאלוג
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  מבואה
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  אחמד כנעאן על חבל דק
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  מיקי צדיק קורמת עור
  שמואל כץ הלך לעולמו
כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 2015   

 בנושא : עמוד השער ביצירות מודפסות:

טבע, ארוטיקה ואיקונוגרפיה יהודית בדימויי השער לספרים המאוירים של א.מ. ליליאן 

מגישה: עדי גרינפלד

אפרים משה ליליין (1875-1925),  מראשוני אמני ישראל, שיצר איורים ותחריטים המשלבים בין טכניקות אמנות בת זמנו בסגנון הארט נובו האוונגרדי, לבין סימבוליקה יהודית. רבים מהדימויים שיצר הפכו לסמלים שאומצו על ידי התנועה הציונית, ומלווים אותנו עד ימינו. החל חלק משמעותי מגוף יצירתו הם איוריו לספרי שירה ואיורים לספרי התנ"ך המצוירים. 

פריצת הדרך המשמעותית בקרירה שלו, באה בעקבות הוצאה לאור של מספר ספרי שירה מאוירים, שהביאו לפרסומו בקרב חוגי האינטלקטואלים בברלין ובמיוחד בקרב התנועה הציונית.

בהרצאתה סוקרת גרינפלד את השערים המאוירים לספרים הראשונים ולספרי התנ"ך המאוירים תוך הדגשת השילוב בין סגנון האוונגרדי של התקופה, לסימבוליקה יהודית - ציונית, ויצירת שפת דימויים מקורית, שאומצה בהמשך ע"י אמני בצלאל הראשונים.  

ההרצאה כוללת דיון השוואתי במאפייני השערים בספרים המאוירים של ליליין, בין התפקיד הפונקציונאלי של השער לספר או לפרק, כמשמש מבוא המקשר בין התוכן מילולי ועיצובי, לבין היותו יצירה העומדת בפני עצמה. 

נקודות ההתייחסות כוללות בין השאר: 
הסגנון המשלב בין אוונגרד לבין סימבוליקה יהודית, חדשנות ומודרניות ברוח התקופה, שימוש בשער כמניפסט אידיאולוגי, שילוב בין צורה ותוכן להעברת מסרים מורכבים, שימוש בכתב באותיות לועזיות ועבריות, עיצובי מסגרת ואיניציאלים, שילוב דימויים הכוללים הקשר לפרטי האמן עצמו ובני משפחתו, שימוש בעיצובים ומוטיבים חוזרים ביצירות אחרות כמו תווי ספר, שימוש בדימויים מוכרים בקונטקסט חדש, שילוב ארוטיקה, סימבולים נוצריים ושימוש בשער האדריכלי כהשראה לשער המאוייר.  
בין הספרים שיוצגו:  

ספר השירים  Juda (1900) הכולל את שירי הברון בוריס פון מיכאוזן, ומלווה באיורים של ליליין. ליליין ערך והוציא את הספר לאור, הוא עיצב את הכריכה ושערים פנימיים, ואת האיורים לשירים, פיקח על עבודת ההפקה והדפוס. בספר זה הביא לביטוי שילוב בין רוח התקופה, לרקע שלו כיהודי שגדל בקהילה בעיירה יהודית בגליציה. הוא חידש לא רק באיוריו, בדיו שחור לבן, אלא בכל העיצוב הכוללני של הספר. הספר זכה להצלחה רבה, ובעקבותיו הוכר ליליין כאמן יהודי חלוץ ומחדש, והפך לאמן הרשמי של התנועה הציונית.

הספר פורסם במהדורה מפוארת, מוגבלת עם חתימות האמנים, מיכאוזן וליליין, כרוך בעטיפת עור כחולה יוקרתית. מרטין בובר כתב מאמר בעיתון היוקרתי Die Welt: 

"האותיות המסוגננות כאותיות עבריות, המנורה והקישוטים, משרים אווירה יהודית ביתית, שיתוף הפעולה בין בן ישראל לזר המקומי, נותן לספר צביון וקסם מיחד".

ליליין חידש והשתמש באותיות העבריות, עיצב אותם מחדש, ושילב אותם כחלק מהטקסטים באיוריו. הוא לקח סימבולים יהודיים עתיקים והפך אותם תוך שימוש חוזר, לשגורים מובנים לכל. באמצעות דמויות גיבורים כמו משה, יהושוע, שמשון, הוא היטיב לתאר את היהודי החדש, תוך הדגשת הגוף שרירי, מלא תעוזה, בשונה כל כך מדמות היהודי הגלותי. בשער הפנימי לספר, מציין ליליין את עצמו, היהודי מדרהוביץ, בקצה האימפריה, וספק מזרח אירופה, למעמד מכובד דרך בתיאורו כ"אפרים משה ליליין הכהן, מבני ציון הנאמנים". כך בהיפוך תפקידים, מיכאוזן האציל הופך לזר, וליליין הופך לבעל יחוס. בעיני היהודים נקלטו האיורים שהאפילו על השירים, והמסר הברור על העם העתיק וסבלו בגלות, המחפש מוצא בהתחדשות, בארץ ציון העתיקה-חדשה.  ספר נוסף, שירים מהגטו , Songs from the Ghetto (1902), שירי מוריס רוזנפלד שנכתבו באידיש ותורגמו לגרמנית על ידי פייבל, מתוארים הכאב והסבל של יהודי הגלות בגטו אוניברסלי, ברחבי אירופה וארה"ב. מוריס רוזנפלד, שזכה לכינוי משורר סוציאלי, גלה מאירופה ללונדון ואחר כך נסע לארה"ב, מתאר ברבים משיריו, את מצבם הכלכלי הירוד של היהודים שעבדו במתפרות היזע (Sweatshops) . בהתבסס על ניסיונו האישי, כחייט העובד במתפרות, בתנאים מחפירים, הוא מתאר את חוסר הצדק והניצול של בעלי המתפרות והתנאים הקשים של העובדים. ליליין, נתן ביטוי ויזואלי באיוריו לתיאורים בשירים. ספר זה משקף רקע דומה של היוצרים, כיהודים שחוו עוני וקשיים ובניסיונם ותקוותיהם לצאת ממעגל זה. מבטם מופנה בתקווה אל ההתחדשות והעתיד המבטיח של  רעיונות הציונות. לספר שלושה חלקים: שירי עבודה, שירי אנשים, שירי חיים. לכל חלק מצייר ליליין שער משלו. ליליין מגלה הזדהות מחלטת עם שיריו של רוזנפלד, עד כדי ציור דמות אביו כמייצג את הפועל העברי בתמונת השער לשירי עבודה, מתארת את דיוקן אבי האמן, חרט עץ עם כליו.  

לפי סטפן צווייג, במונוגרפיה שכתב לליליין ב-1903 בספר שירים מהגטו מאחד ליליין שתי שאיפות של העם היהודי באותה תקופה: היהודי החילוני, המיצג התקופה והלאומיות היהודית השואפת להתחדשות והגדרה עצמית.גם באיוריו לספר זה, משלב ליליין טכניקה של האמנות המודרנית בת התקופה, עם רעיונות הלאומיות והשאיפות היהודיות להתחדשות וצמיחה מחודשת.

ליליין עיצב את הכריכה ואיורים רבים בכתב העת, הירחון  ,Ost und West Journalשהיה במה חשובה של התנועה הציונית, להפצת התרבות הכתובה, במאמרי עמדה, יצירות ספרות, קריקטורות וכד'. ליליין עיצב את הכריכה בדמות הנסיכה היהודית, שרגליה כבולות בסבך קוצים מזרועותיה צומחות ניצנים ירוקים של ממחים חדשים ופריחה על ראשה כתר סמל המגן דוד. בידיה כדור בדולח, אולי עץ החיים. ברקע מצוירים שני סימבולים יהודיים המנורה ומגן דוד.איוריו רבי המסרים של ליליין, לעיתים סאטיריים, שהופיעו בצורה תדירה בירחון , שהופצו באמצעותו, בקרב חוגי האינטלקטואלים בברלין ובמיוחד בקרב התנועה הציונית.  

ליליין עיצב את הכריכה לספר הזהב של הקרן הקיימת. על הכריכה מופיע דמויי שנים עשר השבטים, נושא שעוצב תחילה לאחד השירים בספר  Juda , ושימש בהמשך גם לאחד מאיוריו לספר התנ"ך, ורבים העתיקו דמוי זה בהמשך השנים.
באיורים לספרי התנ"ך , יצר ליליין לקסיקון דימויים עבריים חדש, תוך הדגשת הקשר בין תוכן לצורה, העברת מסרים חזותיים ,ששלבו והועברו במגוון יצירות מודפסות, ספרים, קריקטורות, פרסומים, גלויות ברכה, ותווי ספר, והיו לבסיס חזותי ומקורי לסימבולים יהודיים ציוניים.
הוא
עבר בהדרגה לסגנון פחות מקושט, תוך השמטת הרקע, צמצום והתמקדות בדמות המאוירת, במיקוד והדגשת תכונה מאפיינת של הדמות, לעיתים הוא הביא פרשנות אישית לסיפור התנ"כי. אם הספרים הראשונים, מסיפורי התורה וספרים בודדים נוספים, שנקראו משה, יהושע, רות, איוב, מלכים, ועוד. הספרים הראשונים, עוצבו והודפסו בפורמט גדול ומהודר, על נייר תחריט, כמגילות או ספרי קודש עתיקים. בהמשך, יצאו לאור מהדורות לספר תנ"ך המקוצר, התנ"ך לבית ולבית הספר, שכללו את הברית הישנה והחדשה יחד. ספרים אלו הוצאו בכמה מהדורות, בהדפסה מסחרית, תוך צומצם מספר הדימויים והקישוטים.
לכריכה לספר התנ"ך המשולב, עיצב ליליין סמל המאחד בין יהדות לנצרות, שכלל את הצלב ומגן דוד משולבים יחדיו.