לא רק על הלחם לבדו
עדי גרינפלד

הלחם הוא מהסממנים הראשונים של התרבות האנושית. האדם למד לעבד את מזונו, לתרבת ולגדל את החיטה, ולאפות לחם באמצעים ראשוניים. בכל התרבויות מהקדומות ביותר ועד היום הלחם משמש הן כמזון בסיסי, לכל שכבות האוכלוסייה והן כסימבול אזרחי ודתי. הלחם הפך למטאפורה, לקיום, פרנסה לכסף.
ביטויים רבים בלשון העברית מתייחסים ללחם כהמשגה, למשל לחם חוק, לחם ושעשועים, לחם צר ומים לחץ, בזיעת אפיך תאכל לחם, לחם חסד, לחם עוני, ועוד ועוד... בית לחם.
בספר בראשית מוזכר הלחם בקללה על החטא הקדום של אדם וחוה כפי שכתוב:
"א?רו?ר?ה ה?א?ד?מ?ה ב??ע?בו?ר?ך?, ב??ע?צ??בו?ן ת??אכ?ל?נ??ה כ??ל י?מ?י ח?י??יך?, ו?קו?ץ ו?ד?ר?ד??ר ת??צ?מ?יח? ל?ך? ו?א?כ?ל?ת?? א?ת-ע?ש??ב ה?ש???ד?ה, ב??ז?ע?ת א?פ??יך? ת??אכ?ל ל?ח?ם
הלחם במקרא הוא שם כללי לדברי מאכל. כך בפסוק זה, וכך במקומות רבים אחרים במקרא. כמה דוגמאות: יעקב אבינו הבורח מעשו מבקש שיותן לו "ל?ח?ם ל?א?כ?ל ו?ב?ג?ד ל?ל?בוש?". כשם שהבגד הוא שם כללי ללבוש, כך הלחם הוא שם כללי למאכל. לפי דברי אברהם לשלושת האנשים שבאו לאהלו: "ו?א?ק?ח?ה פ?ת-ל?ח?ם ו?ס?ע?דו? ל?ב??כ?ם"... ויאמר לשרה: "מ?ה?ר?י ש??ל?ש?ס?א?ים ק?מ?ח"; הלחם יכול להיות גם מן החי, כנאמר אצל יעקב בבורחו מלבן: "ו?י??ז?ב??ח י?ע?ק?ב ז?ב?ח ב??ה?ר ו?י??ק?ר?א ל?א?ח?יו ל?א?כ?ל-ל?ח?ם".
שאול המשביע את העם במלחמה בפלשתים "א?רו?ר ה?א?יש? א?ש??ר-י?אכ?ל ל?ח?ם ע?ד-ה?ע?ר?ב", הריהו מתכוון גם לטעימה של מעט דבש בקצה המטה, כמעשה יהונתן (שמואל א יד); וכשנותנים אנשי דוד לנער המצרי פלח דבלה ושני צימוקים, מתאר זאת הכתוב: "ו?י??ת??נו?-לו? ל?ח?ם" (שמואל א ל).
הלחם מוזכר בתנ"ך בהקשרים רבים אחרים, נציין את תאור השפע המאפיין את הארץ ואת תלונת העם כלפי משה בהיזכרו ביושבים במצרים על סיר הבשר והלחם. " א?ר?ץ ח?ט?ה ו?ש?ע?ר?ה, ו?ג?פ?ן ו?ת?א?נ?ה ו?ר?מ?ו?ן; א?ר?ץ-ז?ית ש??מ?ן, ו?ד?ב?ש?. א?ר?ץ, א?ש??ר ל?א ב?מ?ס?כ??נ?ת ת??אכ?ל-ב??ה? ל?ח?ם. ל?א-ת?ח?ס?ר כ?ל, ב??ה?; דברים פרק ח'
ובהקשרים נוספים.
ג ו?י??אמ?רו? א?ל?ה?ם ב??נ?י י?ש??ר?א?ל, מ?י-י?ת??ן מו?ת?נו? ב?י?ד-י?הו?ה ב??א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם, ב??ש??ב?ת??נו? ע?ל-ס?יר ה?ב??ש??ר, ב??א?כ?ל?נו? ל?ח?ם ל?ש??ב?ע: כ??י-הו?צ?את?ם א?ת?נו? ... שמות פרק טז
המן המופיע כלחם שמים, חג הפסח והמצות ומנהגים השונים קשורים ללחם, לחלת השבת ועוד.
הנצרות אימצה את הלחם כמטאפורה לגופו של ישו, (חזון יוחנן), נס הלחם והדגים, והמצית הנקראת לחם קדוש, וסממני פולחן נוספים הקשורים בלחם, כמו הלחם שישו בוצע ומחלק לשליחים בסעודה האחרונה, סעודת הפסח לפני הצליבה. כל אלו קיבלו ביטוי חוזר באמנות המבוססת נצרות, בימי הביניים, הרנסנס ועד ימינו.
גדעון עפרת סוקר במאמרו את האמנים ישראלים שהתייחסו ללחם ביצירתם, החל מחלת השבת של ראובן רובין ערב שבת משנת 1923 דרך ציורו של חיים גליקסברג לחם עוני משנת  1966 שלום סבא לחם לבן לחם שחור משנת 1960 בגט וינאי של אביגדור אריכא, 1977, ועד אמנים שעסקו במיצבים וטכניקות שונות כמו  אדוה דרורי , לילי פורן, ועד
גדעון עופרת, לחם חיינו, לחם מות,  /2010/12/23http://gideonofrat.wordpress.com
"אם אין לחם נוכל עוגות " ,ההקשר החברתי של לחם, התפרסם באמירתה של מרי אנטואנט, מלכת צרפת האחרונה, בהקשר לקריאות אספסוף ללחם, במהפכה הצרפתית (1789) והפך למטבע לשון השגור בשפתנו עד היום.
המחאה החברתית של קיץ 2011 קבלה ביטוי בתערוכה שהתקיימה בדצמבר 2011 תערוכת "לחם ושושנים" למען צדק חברתי שבה השתתפו אמנים בני זמננו כמו יאיר גרבוז, סיגלית לנדאו מיכל נאמן, ציבי גבע, ואחרים, שהשתמשו בלחם כמטאפורה למחאה חברתית עבור צרכי הקיום הבסיסי.
בתערוכה שהתקיימה בשנת 2006 במוזיאון ישראל לחם, בקרב דתות ועדות בארץ. התערוכה כללה התיחסות נרחבת לתהליך הכנת הלחם, למנהגים הקשורים ללחם בתרבות היהודית, הנוצרית והערבית, הלחם במעגל החיים, ולחם כאשנב לחברה הישראלית.
המעונינים יוכלו לעיין בקטלוג התערוכה בגלריה טל.
בקטלוג מאמרים, עבודות אמנות, וצילומים ורשימה ביבליוגרפית הקשורים לנושא לחם. סיור וירטואלי בתערוכה http://www.imj.org.il/exhibitions/2006/bread/panorama.htm על הלחם, בדימויים והקשרים נוספים ניתן למצוא באתר גלריה טל lעוד www.talgallery.co.il במחיצה מיוחדת על תערוכת לחם.